May 10, 2009

Three Songs

Children stories can be so revealing...

Three songs or poems (the same word applies in Hebrew and I can hardly make the difference now) touched me particularly in a collection of stories for children called שרשרת זהב.

They convey so beautifully the truth of the child's experience that I cannot but share them with you.

שלומית כהן-אסיף
כשעצוב לי

אמרתי לאמא : "עצוב לי!
"לך תשקה את העציצים", אמא אמרה
ולא עזר
העצב לא עבר.

אמרתי לאבא: "עצוב לי!"
"אז תשיר שירים" , אבא אמר.
ולא עזר
העצב לא עבר.

אמרתי לסבא: "עצוב לי!"
סבא לטף את לי את הצואר,
"ספר מה קרה,
אל תחסיר דבר."
והעצב עבר...
The first is by Shlomit Cohen-Assif (b. 1949). It tells the story of a little boy who feels sad but meets the indifference of his parents: his mother advises him to water the plants and his father to sing a song. Only when he turns to his grandpa does he find an attentive ear and only then does his sadness vanish -- the miracle of empathy.

The two others I chose are by Nurit Zarchi (b. 1941) and they cover the same theme - the despair of children at the lack of empathy from their parents - on an even sadder tone.

נורית זרחי
הנמר שמתחת למִטה

כשקורה לי דבר רע,
למשל, מכה או דקירה,
אז אמא אומרת:
וחיילים לא נפצעים במלחמה?"

וכשאני מתעוררת באמצע הלילה
כי תחת המיטה יש לי נמר,
אז אבא אומר:
"ובג'ונגל לא מפחיד יותר?!"

ואם הם יוצאים לסרט
ולא מוצאים לי שומר,
הם אומרים: "כשישנים לא פוחדים,
שני מהר".

ואני יודעת שזה נכון
מה שאמא אומרת, מה שאבא אומר,
אבל איך זה יכול לעזור
כשמתחת למיטה
יש לי נמר?!
A little girl's fears are met with the rigid reactions of her parents: when she complains because she hurt herself, her mother tells her "Think of the soldiers who die in the war", when she wakes up at night because she is afraid of the tiger under her bed, her father tells her "What about those who sleep in the jungle?", when they leave her alone at night her parents tell her "Go to bed, close your eyes and sleep. Don't be afraid." But how can you sleep when you have a tiger under your bed?

נורית זרחי

היה לי כלב,
קראו לו בילי,
בילי שלי האובד-
כפתור לבנבן,
ועיניים של ילד,
היה לי ידיד אמת.

בילי שלי
לא היה סתם כלב,
הכל לו הייתי אומר,
דומם הסתכל בי מבלי לדבר,
היה לי פשוט חבר

אמא אמרה:
"כלב זה כלב,
ואל תקח ללב"
אמא אמרה:
"יש הרבה כאלה,
על שטות שכזו ליבב"

אמא כלל לא הבינה,
בילי שלי האובד,
בילי חמוד לא היה סתם כלב,
היה לי ידיד אמת.
A little boy had a dog called Bili. To his dog he could say everything, a faithful friend he was. The dog got lost and his mother teaches him: "A dog is a dog! Don't take it to heart... Don't cry for such a stupid thing." The boy has no choice but hide his sadness - over losing his best friend.

No comments: